www.katabiblon.com
Hide

מלכים ב‏

Regum IIV

 Westminster Leningrad Codex Wiki Latin Translation‎ / Vulgata Clementina
1בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן ־ יוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בֶן ־ יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה ׃2Kgs 14:1
Intelligens autem Joab filius Sarviæ quod cor regis versum esset ad Absalom,
2בֶּן ־ עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ ‏{ יהועדין יְהֽוֹעַדָּ֖ן }‏ מִן ־ יְרוּשָׁלִָֽם ׃2Kgs 14:2
misit Thecuam, et tulit inde mulierem sapientem : dixitque ad eam : Lugere te simula, et induere veste lugubri, et ne ungaris oleo, ut sis quasi mulier jam plurimo tempore lugens mortuum :
3וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר ־ עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה ׃2Kgs 14:3
et ingredieris ad regem, et loqueris ad eum sermones hujuscemodi. Posuit autem Joab verba in ore ejus.
4רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא ־ סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת ׃2Kgs 14:4
Itaque cum ingressa fuisset mulier Thecuitis ad regem, cecidit coram eo super terram, et adoravit, et dixit : Serva me, rex.
5וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת ־ עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת ־ הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו ׃2Kgs 14:5
Et ait ad eam rex : Quid causæ habes ? Quæ respondit : Heu, mulier vidua ego sum : mortuus est enim vir meus.
6וְאֶת ־ בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵ֣פֶר תּֽוֹרַת ־ מֹ֠שֶׁה אֲשֶׁר ־ צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא ־ יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל ־ בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא ־ יוּמְת֣וּ עַל ־ אָב֔וֹת כִּ֛י אִם ־ אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ ‏{ ימות יוּמָֽת ׃ }‏2Kgs 14:6
Et ancillæ tuæ erant duo filii : qui rixati sunt adversum se in agro, nullusque erat qui eos prohibere posset : et percussit alter alterum, et interfecit eum.
7הוּא ־ הִכָּ֨ה אֶת ־ אֱד֤וֹם בְּגֵיא ־ ‏{ המלח מֶ֙לַח֙ }‏ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת ־ הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת ־ שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃ פ 2Kgs 14:7
Et ecce consurgens universa cognatio adversum ancillam tuam, dicit : Trade eum qui percussit fratrem suum, ut occidamus eum pro anima fratris sui quem interfecit, et deleamus hæredem : et quærunt extinguere scintillam meam quæ relicta est, ut non supersit viro meo nomen, et reliquiæ super terram.
8אָ֣ז שָׁלַ֤ח אֲמַצְיָה֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל ־ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן ־ יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן ־ יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לְכָ֖ה נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים ׃2Kgs 14:8
Et ait rex ad mulierem : Vade in domum tuam, et ego jubebo pro te.
9וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ ־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל ־ אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ ־ יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל ־ הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה ־ אֶת ־ בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת ־ הַחֽוֹחַ ׃2Kgs 14:9
Dixitque mulier Thecuitis ad regem : In me, domine mi rex, sit iniquitas, et in domum patris mei : rex autem et thronus ejus sit innocens.
10הַכֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת ־ אֱד֔וֹם וּֽנְשָׂאֲךָ֖ לִבֶּ֑ךָ הִכָּבֵד֙ וְשֵׁ֣ב בְּבֵיתֶ֔ךָ וְלָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ה אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ ׃2Kgs 14:10
Et ait rex : Qui contradixerit tibi, adduc eum ad me, et ultra non addet ut tangat te.
11וְלֹא ־ שָׁמַ֣ע אֲמַצְיָ֔הוּ וַיַּ֨עַל יְהוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ ־ יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּתְרָא֣וּ פָנִ֔ים ה֖וּא וַאֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ ־ יְהוּדָ֑ה בְּבֵ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָֽה ׃2Kgs 14:11
Quæ ait : Recordetur rex Domini Dei sui, ut non multiplicentur proximi sanguinis ad ulciscendum, et nequaquam interficiant filium meum. Qui ait : Vivit Dominus, quia non cadet de capillis filii tui super terram.
12וַיִּנָּ֥גֶף יְהוּדָ֖ה לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֖סוּ אִ֥ישׁ ‏{ לאהלו לְאֹהָלָֽיו ׃ }‏2Kgs 14:12
Dixit ergo mulier : Loquatur ancilla tua ad dominum meum regem verbum. Et ait : Loquere.
13וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ ־ יְהוּדָ֜ה בֶּן ־ יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן ־ אֲחַזְיָ֗הוּ תָּפַ֛שׂ יְהוֹאָ֥שׁ מֶֽלֶךְ ־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ ‏{ ויבאו וַיָּבֹא֙ }‏ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּפְרֹץ֩ בְּחוֹמַ֨ת יְרוּשָׁלִַ֜ם בְּשַׁ֤עַר אֶפְרַ֙יִם֙ עַד ־ שַׁ֣עַר הַפִּנָּ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה ׃2Kgs 14:13
Dixitque mulier : Quare cogitasti hujuscemodi rem contra populum Dei, et locutus est rex verbum istud, ut peccet, et non reducat ejectum suum ?
14וְלָקַ֣ח אֶת ־ כָּל ־ הַזָּהָב ־ וְ֠הַכֶּסֶף וְאֵ֨ת כָּל ־ הַכֵּלִ֜ים הַנִּמְצְאִ֣ים בֵּית ־ יְהוָ֗ה וּבְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י הַתַּֽעֲרֻב֑וֹת וַיָּ֖שָׁב שֹׁמְרֽוֹנָה ׃2Kgs 14:14
Omnes morimur, et quasi aquæ dilabimur in terram, quæ non revertuntur : nec vult Deus perire animam, sed retractat cogitans ne penitus pereat qui abjectus est.
15וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהוֹאָ֜שׁ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ ־ יְהוּדָ֑ה הֲלֹא ־ הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל ־ סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃2Kgs 14:15
Nunc igitur veni, ut loquar ad dominum meum regem verbum hoc, præsente populo. Et dixit ancilla tua : Loquar ad regem, si quomodo faciat rex verbum ancillæ suæ.
16וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָשׁ֙ עִם ־ אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יָרָבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו ׃ פ 2Kgs 14:16
Et audivit rex, ut liberaret ancillam suam de manu omnium qui volebant de hæreditate Dei delere me, et filium meum simul.
17וַיְחִ֨י אֲמַצְיָ֤הוּ בֶן ־ יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת יְהוֹאָ֥שׁ בֶּן ־ יְהֽוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה ׃2Kgs 14:17
Dicat ergo ancilla tua, ut fiat verbum domini mei regis sicut sacrificium. Sicut enim angelus Dei, sic est dominus meus rex, ut nec benedictione, nec maledictione moveatur : unde et Dominus Deus tuus est tecum.
18וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י אֲמַצְיָ֑הוּ הֲלֹא ־ הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל ־ סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה ׃2Kgs 14:18
Et respondens rex, dixit ad mulierem : Ne abscondas a me verbum quod te interrogo. Dixitque ei mulier : Loquere, domine mi rex.
19וַיִּקְשְׁר֨וּ עָלָ֥יו קֶ֛שֶׁר בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֣נָס לָכִ֑ישָׁה וַיִּשְׁלְח֤וּ אַֽחֲרָיו֙ לָכִ֔ישָׁה וַיְמִתֻ֖הוּ שָֽׁם ׃2Kgs 14:19
Et ait rex : Numquid manus Joab tecum est in omnibus istis ? Respondit mulier, et ait : Per salutem animæ tuæ, domine mi rex, nec ad sinistram, nec ad dexteram est ex omnibus his quæ locutus est dominus meus rex : servus enim tuus Joab, ipse præcepit mihi, et ipse posuit in os ancillæ tuæ omnia verba hæc.
20וַיִּשְׂא֥וּ אֹת֖וֹ עַל ־ הַסּוּסִ֑ים וַיִּקָּבֵ֧ר בִּירוּשָׁלִַ֛ם עִם ־ אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד ׃2Kgs 14:20
Ut verterem figuram sermonis hujus, servus tuus Joab præcepit istud : tu autem, domine mi rex, sapiens es, sicut habet sapientiam angelus Dei, ut intelligas omnia super terram.
21וַיִּקְח֞וּ כָּל ־ עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת ־ עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן ־ שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣כוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ ׃2Kgs 14:21
¶Et ait rex ad Joab : Ecce placatus feci verbum tuum : vade ergo, et revoca puerum Absalom.
22ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת ־ אֵילַ֔ת וַיְשִׁבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב ־ הַמֶּ֖לֶךְ עִם ־ אֲבֹתָֽיו ׃ פ 2Kgs 14:22
Cadensque Joab super faciem suam in terram, adoravit, et benedixit regi : et dixit Joab : Hodie intellexit servus tuus quia inveni gratiam in oculis tuis, domine mi rex : fecisti enim sermonem servi tui.
23בִּשְׁנַת֙ חֲמֵשׁ ־ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַאֲמַצְיָ֥הוּ בֶן ־ יוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יָרָבְעָ֨ם בֶּן ־ יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ ־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת שָׁנָֽה ׃2Kgs 14:23
Surrexit ergo Joab et abiit in Gessur, et adduxit Absalom in Jerusalem.
24וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכָּל ־ חַטֹּאות֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן ־ נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת ־ יִשְׂרָאֵֽל ׃2Kgs 14:24
Dixit autem rex : Revertatur in domum suam, et faciem meam non videat. Reversus est itaque Absalom in domum suam, et faciem regis non vidit.
25ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת ־ גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד ־ יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד ־ עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן ־ אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר ׃2Kgs 14:25
Porro sicut Absalom, vir non erat pulcher in omni Israël, et decorus nimis : a vestigio pedis usque ad verticem non erat in eo ulla macula.
26כִּי ־ רָאָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת ־ עֳנִ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֹרֶ֣ה מְאֹ֑ד וְאֶ֤פֶס עָצוּר֙ וְאֶ֣פֶס עָז֔וּב וְאֵ֥ין עֹזֵ֖ר לְיִשְׂרָאֵֽל ׃2Kgs 14:26
Et quando tondebat capillum (semel autem in anno tondebatur, quia gravabat eum cæsaries), ponderabat capillos capitis sui ducentis siclis, pondere publico.
27וְלֹא ־ דִבֶּ֣ר יְהוָ֔ה לִמְחוֹת֙ אֶת ־ שֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וַיּ֣וֹשִׁיעֵ֔ם בְּיַ֖ד יָרָבְעָ֥ם בֶּן ־ יוֹאָֽשׁ ׃2Kgs 14:27
Nati sunt autem Absalom filii tres, et filia una nomine Thamar, elegantis formæ.
28וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יָרָבְעָ֜ם וְכָל ־ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְבוּרָת֣וֹ אֲשֶׁר ־ נִלְחָ֔ם וַאֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֜יב אֶת ־ דַּמֶּ֧שֶׂק וְאֶת ־ חֲמָ֛ת לִיהוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹא ־ הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל ־ סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃2Kgs 14:28
¶Mansitque Absalom in Jerusalem duobus annis, et faciem regis non vidit.
29וַיִּשְׁכַּ֤ב יָֽרָבְעָם֙ עִם ־ אֲבֹתָ֔יו עִ֖ם מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ זְכַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו ׃ פ 2Kgs 14:29
Misit itaque ad Joab, ut mitteret eum ad regem : qui noluit venire ad eum. Cumque secundo misisset, et ille noluisset venire ad eum,
« Ch 13» Ch 15

Copyright 2007-2018 Thomas Moore, Email: acct3 at katabiblon.com, Support Forum Set Local Timezone
Saturday, 15-Dec-2018 03:44:01 EST

OPTIONS

CHAPTERS

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

LEXICON

Greek Lexicon

TEXTS

LANGUAGES

English

ABOUT

The Kata Biblon Wiki English Translation (WET) and Wiki Latin Translation are publicly editable translations of of the Greek New Testament, Greek Septuagint, and Hebrew Bible.

www.katabiblon.com

OPTIONS

אבגדהוזחטיכ
(bgdhwzx+yk
למנסעפצקרשת
lmns)pcqr#t
 ּ ֿוֹוֺ ִ ֵ ֶ ַ ָ ֻ ְ
.,oOi"eafu:
 ֱ ֲ ֳ ֽשׁשׂ%
EAF|$&*
Wildcard: %