www.katabiblon.com
Hide

במדבר‏

Numeri

 Westminster Leningrad Codex Wiki Latin Translation‎ / Vulgata Clementina
1וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ ׃ ס Nm 22:1
Profectique castrametati sunt in campestribus Moab, ubi trans Jordanem Jericho sita est.
2וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן ־ צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל ־ אֲשֶׁר ־ עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי ׃Nm 22:2
Videns autem Balac filius Sephor omnia quæ fecerat Israël Amorrhæo,
3וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב ־ ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃Nm 22:3
et quod pertimuissent eum Moabitæ, et impetum ejus ferre non possent,
4וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל ־ זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת ־ כָּל ־ סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן ־ צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא ׃Nm 22:4
dixit ad majores natu Madian : Ita delebit hic populus omnes, qui in nostris finibus commorantur, quomodo solet bos herbas usque ad radices carpere. Ipse erat eo tempore rex in Moab.
5וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל ־ בִּלְעָ֣ם בֶּן ־ בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל ־ הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי ־ עַמּ֖וֹ לִקְרֹא ־ ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת ־ עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי ׃Nm 22:5
Misit ergo nuntios ad Balaam filium Beor ariolum, qui habitabat super flumen terræ filiorum Ammon, ut vocarent eum, et dicerent : Ecce egressus est populus ex Ægypto, qui operuit superficiem terræ, sedens contra me.
6וְעַתָּה֩ לְכָה ־ נָּ֨א אָֽרָה ־ לִּ֜י אֶת ־ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי ־ עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה ־ בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן ־ הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר ־ תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר ׃Nm 22:6
Veni igitur, et maledic populo huic, quia fortior me est : si quomodo possim percutere et ejicere eum de terra mea. Novi enim quod benedictus sit cui benedixeris, et maledictus in quem maledicta congesseris.
7וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל ־ בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק ׃Nm 22:7
Perrexeruntque seniores Moab, et majores natu Madian, habentes divinationis pretium in manibus. Cumque venissent ad Balaam, et narrassent ei omnia verba Balac,
8וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי ־ מוֹאָ֖ב עִם ־ בִּלְעָֽם ׃Nm 22:8
ille respondit : Manete hic nocte, et respondebo quidquid mihi dixerit Dominus. Manentibus illis apud Balaam, venit Deus, et ait ad eum :
9וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל ־ בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ ׃Nm 22:9
Quid sibi volunt homines isti apud te ?
10וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל ־ הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן ־ צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי ׃Nm 22:10
Respondit : Balac filius Sephor rex Moabitarum misit ad me,
11הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת ־ עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה ־ לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו ׃Nm 22:11
dicens : Ecce populus qui egressus est de Ægypto, operuit superficiem terræ : veni, et maledic ei, si quomodo possim pugnans abigere eum.
12וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל ־ בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת ־ הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא ׃Nm 22:12
Dixitque Deus ad Balaam : Noli ire cum eis, neque maledicas populo : quia benedictus est.
13וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־ שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל ־ אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם ׃Nm 22:13
Qui mane consurgens dixit ad principes : Ite in terram vestram, quia prohibuit me Dominus venire vobiscum.
14וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל ־ בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ ׃Nm 22:14
Reversi principes dixerunt ad Balac : Noluit Balaam venire nobiscum.
15וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה ׃Nm 22:15
¶Rursum ille multo plures et nobiliores quam ante miserat, misit.
16וַיָּבֹ֖אוּ אֶל ־ בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן ־ צִפּ֔וֹר אַל ־ נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי ׃Nm 22:16
Qui cum venissent ad Balaam, dixerunt : Sic dicit Balac filius Sephor : Ne cuncteris venire ad me :
17כִּֽי ־ כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר ־ תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה ־ נָּא֙ קָֽבָה ־ לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה ׃Nm 22:17
paratus sum honorare te, et quidquid volueris, dabo tibi : veni, et maledic populo isti.
18וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־ עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם ־ יִתֶּן ־ לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת ־ פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה ׃Nm 22:18
Respondit Balaam : Si dederit mihi Balac plenam domum suam argenti et auri, non potero immutare verbum Domini Dei mei, ut vel plus, vel minus loquar.
19וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם ־ אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה ־ יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי ׃Nm 22:19
Obsecro ut hic maneatis etiam hac nocte, et scire queam quid mihi rursum respondeat Dominus.
20וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל ־ בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם ־ לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת ־ הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר ־ אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה ׃Nm 22:20
Venit ergo Deus ad Balaam nocte, et ait ei : Si vocare te venerunt homines isti, surge, et vade cum eis : ita dumtaxat, ut quod tibi præcepero, facias.
21וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת ־ אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם ־ שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב ׃Nm 22:21
Surrexit Balaam mane, et strata asina sua profectus est cum eis.
22וַיִּֽחַר ־ אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי ־ הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל ־ אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ ׃Nm 22:22
¶Et iratus est Deus. Stetitque angelus Domini in via contra Balaam, qui insidebat asinæ, et duos pueros habebat secum.
23וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת ־ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן ־ הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת ־ הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ ׃Nm 22:23
Cernens asina angelum stantem in via, evaginato gladio, avertit se de itinere, et ibat per agrum. Quam cum verberaret Balaam, et vellet ad semitam reducere,
24וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה ׃Nm 22:24
stetit angelus in angustiis duarum maceriarum, quibus vineæ cingebantur.
25וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת ־ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל ־ הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת ־ רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל ־ הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ ׃Nm 22:25
Quem videns asina, junxit se parieti, et attrivit sedentis pedem. At ille iterum verberabat eam :
26וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ ־ יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין ־ דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול ׃Nm 22:26
et nihilominus angelus ad locum angustum transiens, ubi nec ad dexteram, nec ad sinistram poterat deviare, obvius stetit.
27וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת ־ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר ־ אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת ־ הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל ׃Nm 22:27
Cumque vidisset asina stantem angelum, concidit sub pedibus sedentis : qui iratus, vehementius cædebat fuste latera ejus.
28וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת ־ פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה ־ עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים ׃Nm 22:28
Aperuitque Dominus os asinæ, et locuta est : Quid feci tibi ? cur percutis me ecce jam tertio ?
29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ ־ חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ ׃Nm 22:29
Respondit Balaam : Quia commeruisti, et illusisti mihi : utinam haberem gladium, ut te percuterem !
30וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל ־ בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר ־ רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד ־ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא ׃Nm 22:30
Dixit asina : Nonne animal tuum sum, cui semper sedere consuevisti usque in præsentem diem ? dic quid simile umquam fecerim tibi. At ille ait : Numquam.
31וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת ־ עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת ־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו ׃Nm 22:31
Protinus aperuit Dominus oculos Balaam, et vidit angelum stantem in via, evaginato gladio, adoravitque eum pronus in terram.
32וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל ־ מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת ־ אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי ־ יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי ׃Nm 22:32
Cui angelus : Cur, inquit, tertio verberas asinam tuam ? ego veni ut adversarer tibi, quia perversa est via tua, mihique contraria :
33וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם ־ אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי ׃Nm 22:33
et nisi asina declinasset de via, dans locum resistenti, te occidissem, et illa viveret.
34וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל ־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם ־ רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי ׃Nm 22:34
¶Dixit Balaam : Peccavi, nesciens quod tu stares contra me : et nunc si displicet tibi ut vadam, revertar.
35וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל ־ בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם ־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת ־ הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר ־ אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם ־ שָׂרֵ֥י בָלָֽק ׃Nm 22:35
Ait angelus : Vade cum istis, et cave ne aliud quam præcepero tibi loquaris. Ivit igitur cum principibus.
36וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל ־ עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל ־ גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל ׃Nm 22:36
Quod cum audisset Balac, egressus est in occursum ejus in oppido Moabitarum, quod situm est in extremis finibus Arnon.
37וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל ־ בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא ־ לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא ־ הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ ׃Nm 22:37
Dixitque ad Balaam : Misi nuntios ut vocarent te : cur non statim venisti ad me ? an quia mercedem adventui tuo reddere nequeo ?
38וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל ־ בָּלָ֗ק הִֽנֵּה ־ בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכ֥וֹל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר ׃Nm 22:38
Cui ille respondit : Ecce adsum : numquid loqui potero aliud, nisi quod Deus posuerit in ore meo ?
39וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם ־ בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת ׃Nm 22:39
Perrexerunt ergo simul, et venerunt in urbem, quæ in extremis regni ejus finibus erat.
40וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ ׃Nm 22:40
Cumque occidisset Balac boves et oves, misit ad Balaam, et principes qui cum eo erant, munera.
41וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת ־ בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם ׃Nm 22:41
Mane autem facto, duxit eum ad excelsa Baal, et intuitus est extremam partem populi.
« Ch 21» Ch 23

Copyright 2007-2018 Thomas Moore, Email: acct3 at katabiblon.com, Support Forum Set Local Timezone
Friday, 14-Dec-2018 02:39:15 EST

OPTIONS

CHAPTERS

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

LEXICON

Greek Lexicon

TEXTS

LANGUAGES

English

ABOUT

The Kata Biblon Wiki English Translation (WET) and Wiki Latin Translation are publicly editable translations of of the Greek New Testament, Greek Septuagint, and Hebrew Bible.

www.katabiblon.com

OPTIONS

אבגדהוזחטיכ
(bgdhwzx+yk
למנסעפצקרשת
lmns)pcqr#t
 ּ ֿוֹוֺ ִ ֵ ֶ ַ ָ ֻ ְ
.,oOi"eafu:
 ֱ ֲ ֳ ֽשׁשׂ%
EAF|$&*
Wildcard: %